שיעור הקלדה 2: ע, י

מקשים ותנועות אצבעות

פריסת מקלדת: עִברִית (Hebrew).

הושיטו את האצבעות המורות אל מרכז שורת הבית. השאירו את שאר האצבעות קרוב למקשי המוצא שלהן וחזרו אחרי כל לחיצה, בלי לקבע את הידיים בנוקשות.

• האצבע המורה של יד שמאל: העבירו אותה מ-כ אל ע, ואז חזרו אל כ.
• האצבע המורה של יד ימין: העבירו אותה מ-ח אל י, ואז חזרו אל ח.

לאותיות הסופיות ך, ם, ן, ף ו-ץ יש מקשים משלהן; הן אינן אותיות גדולות ואינן מתקבלות באמצעות Shift כמו באנגלית. פריסות העברית למחשב ול-Mac נבדלות בעיקר בסימני פיסוק. כשמשלבים עברית ומספרים, כיוון התצוגה עשוי לשנות את מראה הסדר על המסך. הקלידו את התווים לפי הסדר בתרגיל וודאו שמקור הקלט הוא הפריסה שנבחרה.

אם מופיע תו אחר, בדקו את מקור הקלט של המערכת. ב-Mac, מציג המקלדת מראה את התווים המתקבלים עם Option ו-Shift. Command אינו מחליף את Option.

הזזת אצבעות משורת הבית של המקלדת

שורת הבסיס היא נקודת ייחוס, לא תחנה שחייבים לעבור בה אחרי כל אות. בתרגיל הושטת אצבע חזרו בכוונה למקש ההתחלתי, כדי להרגיש היכן התנועה מתחילה.

בהקלדת מילה המשיכו לאות הבאה בלי להקיש על מקש נוסף משורת הבסיס. אם היד זזה ממקומה, מצאו מחדש את הבליטות שמתחת לאצבעות המורות.

התנועה יכולה להיות הצדה באותה שורה, כמו מ-F אל G בפריסת QWERTY, או לשורה אחרת. זהו תחילה את המקש ההתחלתי ואת האצבע המיועדת למקש היעד. הזיזו אותה והשאירו את שאר היד רפויה. המטרה היא למצוא את המקש בעקביות, לא להצמיד את כל יתר האצבעות בנוקשות למקלדת.

בהקלדה רגילה האות הבאה קובעת את המשך התנועה. אם מילה דורשת שתי לחיצות על אותו מקש מרוחק, אין חובה לחזור ביניהן לשורת הבסיס. החזרה המכוונת בשיעור עוזרת ללמוד את המרחק; אחר כך תרגלו את התנועה עם האותיות שסביבה.