שיעור הקלדה 1: כ, ל, ח, ג

מקשים ותנועות אצבעות

פריסת מקלדת: עִברִית (Hebrew).

מצאו במישוש את שני מקשי שורת הבית של האצבעות המורות. הניחו את האמות על המקשים הסמוכים, בלי להרים את כל היד בכל אות.

• האצבע המורה של יד שמאל: הניחו אותה על כ.
• האצבע המורה של יד ימין: הניחו אותה על ח.
• האמה של יד שמאל: הניחו אותה על ג.
• האמה של יד ימין: הניחו אותה על ל.

לאותיות הסופיות ך, ם, ן, ף ו-ץ יש מקשים משלהן; הן אינן אותיות גדולות ואינן מתקבלות באמצעות Shift כמו באנגלית. פריסות העברית למחשב ול-Mac נבדלות בעיקר בסימני פיסוק. כשמשלבים עברית ומספרים, כיוון התצוגה עשוי לשנות את מראה הסדר על המסך. הקלידו את התווים לפי הסדר בתרגיל וודאו שמקור הקלט הוא הפריסה שנבחרה.

אם מופיע תו אחר, בדקו את מקור הקלט של המערכת. ב-Mac, מציג המקלדת מראה את התווים המתקבלים עם Option ו-Shift. Command אינו מחליף את Option.

שורת הבית במקלדת

שורת הבסיס במקלדת, המכונה גם "שורת הבית", היא מרכיב חשוב בהקלדה עיוורת. זו השורה האמצעית מבין שלוש שורות האותיות העיקריות במקלדת. בפריסת QWERTY האמריקאית היא כוללת את המקשים A, S, D, F, J, K, L ונקודה-פסיק (;). בהקלדה עיוורת מניחים את האצבעות על המקשים האלה בתנוחת המוצא: אצבעות יד שמאל על A, S, D ו-F, ואצבעות יד ימין על J, K, L ונקודה-פסיק (;).

במקשים F ו-J, שעליהם מניחים את האצבעות המורות, יש סימונים בולטים שמקלים על מציאת תנוחת המוצא בלי להסתכל על המקלדת. מתנוחה זו האצבעות מגיעות בקלות למקשים סמוכים, וכך אפשר להקליד ברצף ובדיוק. לימוד תנוחת האצבעות בשורת הבית הוא בסיס חשוב לשיפור מהירות ההקלדה ולצמצום טעויות בהקלדה עיוורת.

הרימו את הידיים ומצאו שוב את הבליטות מתחת לאצבעות המורות בלי להסתכל. אלה עמדות התחלה, לא כל מקשי שורת הבסיס.