כרטיסיות בטורקית
ללימוד אוצר מילים

לכרטיסיות יש הגדרות משלהן. אפשר לשנות אותן כדי להתאים את תרגול אוצר המילים לצרכים שלך:

• בחירת מספר הכרטיסיות בכל תרגיל

  אתה יכול לבחור כמה כרטיסיות ברצונך לתרגל בכל תרגיל הקלדה. ברירת המחדל היא עשר כרטיסיות. אם אתה מתחיל, כדאי לתרגל מספר קטן יותר של כרטיסיות.

• התאמת תווים שאינם זמינים במקלדת

  אם פריסת המקלדת שלך אינה כוללת תווים מסוימים בשפה שאתה לומד באמצעות הכרטיסיות, אפשר להפעיל את האפשרות להמרת תווים. כשהאפשרות פעילה, המערכת מקבלת את האות הלטינית הבסיסית במקום האות עם הסימן הדיאקריטי, אם קיימת התאמה כזו. לדוגמה, אם המילה להקליד היא único ואתה מקליד unico כשהאפשרות פעילה, התשובה לא תיחשב שגויה.

האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA) מספק מערך תקני של סימנים לייצוג צלילי השפה המדוברת. להלן הסימנים הפונטיים להגייה הטורקית, עם דוגמאות ותיאורים, והשוואות בקירוב לצלילים בעברית ובשפות אחרות.

תנועות טורקיות

• /a/ - כמו ב-kapı, נהגה /kaˈpɯ/ (כמו "א" ב-אבא /ˈaba/)
• /e/ - כמו ב-elma, נהגה /ˈelma/ (כמו התנועה הראשונה במילה אבן /ˈeven/)
• /i/ - כמו ב-iyi, נהגה /ˈiji/ (כמו התנועה במילה מי /mi/)
• /ɯ/ - כמו ב-kız, נהגה /kɯz/ (הלשון במצב קרוב לזה של /u/ בעברית, אך השפתיים אינן מעוגלות; התנועה השנייה באנגלית "cousin" /ˈkʌzɪn/ קדמית יותר ואינה מקבילה לו)
• /o/ - כמו ב-okul, נהגה /oˈkul/ (כמו "או" ב-אות /ʔot/)
• /u/ - כמו ב-umut, נהגה /uˈmut/ (כמו "ו" ב-שולחן /ʃulχan/)
• /œ/ - כמו ב-ördek, נהגה /ˈœrdɛk/ (כמו "eu" בצרפתית peur /pœʁ/)
• /y/ - כמו ב-yüz, נהגה /jyz/ (כמו "ü" בגרמנית über /ˈyːbɐ/, אך קצר יותר)

עיצורים טורקיים

• /p/ - כמו ב-para, נהגה /paˈra/ (כמו "פ" ב-פסטה /ˈpasta/)
• /b/ - כמו ב-balık, נהגה /baˈlɯk/ (כמו "ב" ב-בית /ˈbajt/)
• /t/ - כמו ב-tabak, נהגה /taˈbak/ (כמו "ט" ב-טובה /ˈtova/)
• /d/ - כמו ב-deniz, נהגה /deˈniz/ (כמו "ד" ב-דוד /ˈdavid/)
• /k/ - כמו ב-kalem, נהגה /kaˈlɛm/ (כמו "כ" ב-כף /kaf/)
• /ɡ/ - כמו ב-gaz, נהגה /ɡaz/ (כמו "ג" ב-גלידה /ˈɡlida/)
• /f/ - כמו ב-fırın, נהגה /fɯˈrɯn/ (כמו "ף" במילה סוף /sof/)
• /v/ - כמו ב-vakit, נהגה /vaˈkit/ (כמו "ו" במילה ורד /ˈvered/)
• /s/ - כמו ב-sel, נהגה /sɛl/ (כמו "ס" ב-סבא /ˈsaba/)
• /z/ - כמו ב-zeytin, נהגה /zejˈtin/ (כמו "ז" ב-זמן /ˈzman/)
• /ʃ/ - כמו ב-şeker, נהגה /ʃeˈkɛr/ (כמו "ש" ב-שלום /ʃalom/)
• /ʒ/ - כמו ב-jeoloji, נהגה /ʒeoloʒi/ (כמו "j" בצרפתית journal /ʒuʁnal/)
• /t͡ʃ/ - כמו ב-çay, נהגה /t͡ʃaj/ (כמו "צ' " ב-צ'יפס /tʃips/)
• /d͡ʒ/ - כמו ב-cami, נהגה /d͡ʒaˈmi/ (כמו "ג' " ב-ג'ונגל /d͡ʒuŋɡl/)
• /n/ - כמו ב-yan, נהגה /jan/ (כמו "נ" ב-נחמד /ˈnaχmad/)
• /l/ - כמו ב-lamba, נהגה /lamˈba/ (כמו "ל" ב-לילה /ˈlajla/)
• /r/ - כמו ב-radyo, נהגה /radjo/ (ר המופקת בקצה הלשון, שונה מהגיית ר ענבלית הנפוצה במילה רינה /ˈʁina/)
• /m/ - כמו ב-masa, נהגה /maˈsa/ (כמו "מ" ב-ממה /ˈmama/)
• /n/ - כמו ב-ne, נהגה /ne/ (כמו "נ" ב-ננה /nana/)
• /j/ - כמו ב-yol, נהגה /jol/ (כמו "י" ב-יונה /ˈjona/)
• /ɾ/ - כמו ב-ara, נהגה /aɾa/ (כמו "ר" באנגלית אמריקאית butter /ˈbʌɾər/)

תכונות ייחודיות בהגייה הטורקית

למרות שההגייה הטורקית חולקת קווי דמיון עם שפות אחרות, יש לה גם תכונות ייחודיות שחשוב ללומדים להכיר.

• הרמוניית תנועות: בטורקית, התנועות בסיומות משתנות בהתאם לתנועות הקדמיות או האחוריות בבסיס המילה. לדוגמה, evler (בתים) vs. kapılar (דלתות).
• "ğ" רך: האות ğ (yumuşak ge) מאריכה לעיתים קרובות את התנועה שלפניה, בעיקר לפני עיצור או בסוף מילה. בין תנועות היא עשויה להישמט; ליד תנועות קדמיות היא יכולה להישמע כמו [j]. לדוגמה, ağaç (עץ) נהגה [aːt͡ʃ].
• תנועות קדמיות ואחוריות: הטורקית מבדילה בין תנועות קדמיות (e, i, ö, ü) ותנועות אחוריות (a, ı, o, u), שזה קריטי להגייה נכונה ולהרמוניית תנועות.
• הטעמה: ההטעמה במילים טורקיות נופלת בדרך כלל על ההברה האחרונה, אם כי ישנם חריגים, במיוחד במילים מושאלות ובחלק מהמילים הטורקיות המקוריות.
• מבנה הברה: בטורקית יש הברות פתוחות, המסתיימות בתנועה, והברות סגורות, המסתיימות בעיצור. למשל, kapı (דלת) מתחלקת ל־ka-pı, ואילו ev (בית) היא הברה סגורה.