כל תכשיטי אשה מותרין בשבת הקמיעות המומחין מותרין להוליכם בשבת והטבעות שחותמין אסור להוליכן בשבת וכל מכה מותר לשום עליה רפואה בשבת. ואפילו חתיכת בגד על המכה מותר. ואסור לכפל בגדים בשבת אם יש לו אחרים להחליף אסור ואם אין לו מותר לכפל כרצונו. והקערות וכל כלי עץ וכל כלי חרש המשמשין בהן באכילה מותר לרחוץ אותן עד המנחה בלבד. אבל כלי שתייה מותר לרחוץ כל היום כולו. ואם שכח פת בתנור ואין לו מה יאכל יוציא ממנו מזון שלש סעודות ומותר. וכל מיני עשבים שהן לצורך אכילה בשבת שוחקין במכתש וסוחטן ומותר לאוכלן אם לצורך מימיהן עושה אסור. וחרדל אסור לשחוק בשבת וכך השומים והשחלים אסורין. אבל פילפל לבדו והקנה והקושט וקנמון מותר לשוחקן במכתשת בלבד שישנה מעט ולעשות קונדיטון מותר. ולא יעבירו בבגד אלא בנפה או בכברה או בכפיפה מצרית שהיא כמות רשת שלא יבוא לידי סחיטה שכל סחיטה אסור. ולרוץ לדבר מצוה או לדבר הלכה מותר וספינה שנכנסה קודם שבת בתחום בזמן שיכיר וידע שהוא קרוב למדינה אלפים אמה שהם ב' מילים מותר לצאת ממנה בשבת על הכבש שעושין המלחים לצאת בו וכן אם נמשכה הספינה על הארץ מותר לשוב ולצאת על הכבש אבל להוציא ממנה כל שהוא אסור ואם לא נכנסה בתוך התחום קודם שבת אסור לצאת ממנה בין שנמשכה ובין שלא נמשכה וכן לכל המועדים. ואסור למלאות מים מן הים בשבת אבל בכלי קערה שהיא ארבעה על ארבעה טפחים מותר. ומותר להשליך בים קליפים ועצמות בשבת. ואם הגוים מביאים מים לתומם לצורכם מותר לשתות ממנו אבל כל מיני פירות ועשבים שהביא גוי לישראל או שהביאו גוים לעצמן ויש ממין המחובר לקרקע בזמנן אסור לאכול מהן בין בשבת בין ביום טוב אבל אם עבר זמנן והם כמות צימוקין או תאינים יבישים כגון עשבים כמושין מן שלשה ימים מותר לאכול מהן אם באו בתוך התחום אבל אם הביאו אותם מחוץ לתחום אסורין. ואם הביאן בשביל ישראל זה מותרין לישראל אחר לאכל מהן וכן אם הביאן גוי לעצמו מותר לאכל ישראל מהן. פת חם מן גוים מותר לאכל בשבת ומותר להתחמם במדורה של גוים ומותר להשתמש לנרו של גוי. ומותר לעשות ליולדת ולחולה כל צרכיהן לבשל להן ולשחוט להן ולהדליק אש לחמם חמים ליולדת בתוך שמנה ימים ולחולה שיש בו סכנת נפשות. ואם נפל קיר על אדם בשבת ספק שם ספק אינו שם ספק מת ספק חי ספק נכרי ספק ישראל מחללין עליו את השבת ומותר. וכן מי שנפל לים או לבור מותר להעלותו אפילו במצודה אפילו שטין על פני המים כדי להצילו. וכן תינוק שבוכה בתוך הבית שוברין הדלת ומוציאין אותו. ומותר להתיר ולהפר חרמות ונדרים בשבת ומותר למשוך משיכת חבל של בהמה בשבת אבל לא מרחוק ולתלות שק של שעורים לכל הבהמה להאכילה מותר. וכשהיא מרדעת על הבהמה בשבת מתיר החבל מתחתיה ונופלת מאליה. וכשיבוא ישראל בחצר של גוי צריך ישראל לקנות מן הגוי חצירו וכל רשותו בפרוטה או במעט פלפל ומותר לו לצאת ולבוא ולטלטל בלא עירוב. ואם החצר ברשות שני גוים או יותר קונה מהם ומותר לטלטל וגם לצאת מן החצר אלפים אמה מכל צד. ואם שכח ולא קנה מן הגוי אסור לטלטל אבל לצאת יוצא אלפים אמה ואפילו בשבת גופו קונה מן הגוי בפלפל או מן מאכלו או מכל דבר אחר המטלטל בשבת חוץ מכספים ופרוטים אסורין לטלטל שאסור ליתן לגוי. והלוקט פירות בשבת בשוגג אסורין עד הערב בכדי שיעשו ואם במזיד לקטן אסורין לו לעולם ולאחרים מותרין. וכן פירות שהן על הגג ליבשן אסור לאכל מהן עד שיבשו לפי שהן מוקצה. מנעל שעל רגלו אם יש עליו טיט מקנחו בקיר ולא בארץ שלא יבוא להשוות גומות. ואין נוקבין נקב חדש בכלי חביות בשבת אבל נקב ישן פותחו בכלי ואם נפל הקנה ממנו מחזירו במקומו אבל כל מיני פשתן וסמרטוט אסור להכניס באותו חור דאתי לידי סחיטה. ומותר לשאול איש מחבירו או אשה מחבירתה ככר לחם או ככריים או שמן או יין. או כל דבר אכילה ושתיה בשבת ואם אינו מאמינו מותר להניח לו משכון עד אחר השבת. ואל יאמר הלוויני אלא השאילני. ואסור להסתכל במראיות של ברזל ושל נחושת. ואם היא קבועה בכותל מותר אבל של זכוכית מותר. ומותר לעכב חבירו בשביל חובו ולומר לו עמוד עמי עד לערב. ומותר לחשב חשבוני מצוה. ובתינוקות מספרים להשיאה ומשדכין ובכל דבר של מצוה מותר לחשב ולספר בשבת. ומניחין סייף או ברזל על המת בשבת. מת מוטל בחמה מניח עליו כיכר לחם או תינוק ומטלטלו ואסור לעשות חפציו קודם שיבדיל. ואסור לעשות מלאכה קודם הבדלה כדי שתרשה את השבת כמי שנכנס אצל המלך יכנס ברשות ויצא ברשות. וכן ילך למלאכתו ואל מקום שירצה. ואסור לטעום כלום קודם הבדלה. ומאן דלית ליה חמרא אומר המוציא ומבדיל. ומותר לנער טליתו בשבת. ומפקחין פיקוח נפש בשבת. מי שאחזו דם מקיזין אותו דם בשבת מפני הסכנה. משאוי של ישראל מביאו גוי בבית ישראל בשבת ומותר. מנעלים מן עץ מסומרים אסורין שאינן מסומרין מותרין לילך עמהם בשבת וביום טוב.