הראשונה לכל חכמת היא חכמת הדקדוק ובלעדיה לא יכנס איש בשום חכמה כי היא המלמדת לאדם דעת המבטא ונקרא חכמה המבטא ככל לשון היא מפוארה ובלט"ין קורין גראמ"טיקה ואלו ידע האדם חכמת הדבור ידע עשות כל לשון מעצמו והמבין יבין כי גדולה חכמה המבטא כי בדבור נעשה העולם בצירוף האות לחברתה נגמר ונעשה המפעל: ב חכמת לוגי"קא היא הכרת אמתות הדבר במופת להוכיח כל דבר איך יצא לאמתו והבדל השקר מן האמת ועל זאת החכמה יסד אריס"טוטלס ז' ספרים כאשר תאמר ראובן הנושא ושמעון הנשוי על דרך המושל ועל צד הקצור: ג חכמת הדינים ונקרא חכמת אוריטו"ריקא משם תצא משפט לכל העמים אל עם ועם בתורותיו ולדון נפשות וממונות לחייב את החייב ולזכות את הזכאי: ד חכמת המנין הנקרא ארימי"טקא קבוע באמצע החכמות כי כולם צריכין אליה אין דבר בלי מניין על זאת החכמה נוסדו ספרים רבים שרשים ענפים תוצאות וחבורים: ה חכמת התשבורת הנקראת גיאומיי"טריא והיא החכמה המועולה בתכונה מכל החכמות תבונת הכוכבים בגלגלים למצא קשתות הגלגל ויתרון ומה בין מחצה לשלם ומה מרובע לעגול והעגול למרובע כי מדידת הגלגל אל אלכסון מקרן ראשונה לשלישית וכי אופק כל דבר הוא קו ישר עובר על המרכז ולדעת עובי הכוכב בגלגלו בגובהו ובשפלותו ובהיות ישר או נזור: ו חכמת הניגון הנקרא מוזי"קא הוא מזג ממסך כל דבר לטבע אך בשירים יש מלות משפטם להגביהם ויש מלות משפטם להשפילם כאשר תראה בטבעי הרפואה היה חכמת המזג להחזיק אדם בטבעו ולמסך טבעו חם לחם קר לקר לבעבור כי אין חכמה זו מועלת רק לחיי אדם ולצרכו אנינה ממנין שבע החכמות כי כל החכמות הם תוריות זולתי זו היא צריכות ואין גמול בתלמודה: ז חכמת החזיון הנקרא איישטיר"נומיאה והיא סוף לכל החכמות ממנה יצאו ואליה ישובו כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים וכאשר הם הלכים הם שבים כן תהיה תשובות כל החכמות אל חכמת התבונה כי ימצאו כל המפעל וכל ההוה ונמצא נדרש בו בשמים ואשר יבא אל תכלית חכמת התבונה ידע כל דבר על פי הטבע כי הבורא ית' ברא הטבע להמציא כל דבר בו ובדבר זה ישכך תלונות הנמצאים מעליו לשלחם ביד פשעם כי הכל היא הטבע זולתי יראה לא בטבע היה כאשר הקדמנו במאמר מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא כי אם היתה האמונה בטבע נמצה מוכרח עשות הטוב ומה גמול ישלם לו ומחכמת התכונה נמצאו כל החכמות כי מי ישכיל ומי יפתח בו ולא ידע שרשו איכותו ומהותו ולא ישב על חוג ארץ ונטיית השמים ומסילת הכוכבים ומדת גמיהם עם ארכם וגבהם וממנו תצא רעה וטובה בטבע בגובה הכרכום ובשפלותו בהיותו נזור רע ישר טוב ורבים כאלה במשפטי החזיון למשיגה כי בחכמה זו נגלה העולם והנעלם הנמצא ומגלה בחיוב גדול ממציא מן הכח אל הפועל כאשר בדמיון הגרזן כלי הנגר והמרצע כלי הרצען כן ששת החכמות כלי התכונה כי בלעדיה לא ימצא לעולם כאשר השמש כלי הנפשות וראות הלב ושמחתו ואשר לא ידע מבואו לא יוכל להשקות נפשו הצמאה תכסוף עלות השכליים בלתי הבן מבואי השמש ולזה כוונת החכם המחבר ספרו להודיע כי כל החכמות ענפי התכונה על כן בימים קדמונים ערגו כל שרים ומלכים נכספו לשכלים לדעתם ולא נתייחס האדם אל אב ההמון כי אם התוודעו בשכל על חביריו והיו קורין לו המיוחם התוריי גם לבעבור המשילו השכלים התוריים גם בלשונם הם חפצים בחיוב היות משכיל בהם חפצי ותוריי בכל לשון הם מועתקים והוא שכל בדבר אמתי אשר הכל מודים בו בגלל כי שכל קיים הוא לא ישתנה ואחרי קצרנו במבוא השכל נשוב לבאר מהות הטבע ואיכותו אשר הוא ממציא בכח כל ההוה ובו הוסד כל מוסד ממנו פנה ממנו יתד וממנו תנועת הגלגלים ומאורי הככבים הוא מחיה הוא מקיים הוא מפסיד למען יהמו עליו רוב ההמון ילעיגו על חכמה נאריך מעט בביאור הטבע למען יבינו חסירי הדעת תכונת העולם תוצאותיו ומבואיו כי הכל בטבע אמנם הטבע דבר מחודש בלי נוצר להעמיד כל הווה ויש: